מי אתה דויל ברונסון ומה אנו יכולים ללמוד ממך על פוקר

ברונסון ב- WSOP

ברונסון היה אורח קבוע ב-WSOP  מאז הקמתה ב-1970. הוא סיים במקום השלישי ב-Main Event ב- 1973 וזכה בצמיד ה-WSOP  הראשון שלו ב- 1976. באותה שנה הוא זכה בתואר Main Event הראשון שלו תמורת 230,000$.

בשנה שלאחר מכן הוא חזר על ההישג – לא רק זכה בשני צמידים נוספים, אלא זכה בתואר Main Event  נוסף תמורת $340,000.

עד סוף שנות ה- 70, ברונסון זכה בשישה צמידים בארבע שנים וב- 1980 הוא החמיץ בקושי תואר שלישי, שכן סטו אונגר זכה בתואר הראשון מבין מה שיהיו בסופו של דבר שלושה תארי Main Event. עוד שני שולחנות גמר של Main Event באו ב- 1982 (4) ו-1983 (3), אבל הוא יצטרך לחכות עד 1991 לצמיד הבא שלו. צמידים נוספים הגיעו בשנים 1998 ו- 2003. הצמיד העשירי והאחרון שלו הגיע בשנת 2005.

5 שנים לאחר מכן ברונסון הצהיר כי השעות הנדרשות לשחק בטורנירים במהלך ה-WSOP  היו ארוכות מדי, ובמקום זאת יתמקד במשחקי מזומנים .

עם זאת, בשנת 2018, ברונסון חזר בהפתעה ל- WSOP, וסיים במקום השישי באליפות 2-7 Lowball  של $10,000. הוא הצהיר שזה יהיה אירוע ה-WSOP  האחרון שהוא ישחק אי פעם .

מחפשים טורנירים חדשים? הפקדות 7XL ניתן לבצע כאן ועכשיו ולהיכנס כבר לטורניר הבא.

מה אנחנו יכולים ללמוד מברונסון?

הטענה העיקרית שדויל ברונסון הוא אחד השחקנים הגדולים ביותר שהמשחק הכיר אי פעם נובעת מאופי המשחק עצמו, ולאו דווקא מהידיים שעליהן שיחק פוקר פול האוס, סטרייט או כל שילוב חזק אחר פחות ריגשו אותו. סגנון המשחק הייחודי והמינון של הבלופים, הם שהשיגו לו לא מעט מהתהילה שזכה לה.

אולי הגישה שלו פחות נוצצת מזו שמציגים גאוני אינטרנט, חלקים מסוימים במשחק שלו בהחלט לא אופטימליים, אבל העובדה הפשוטה היא שהסנדק של הפוקר יודע לנצח בשולחן פוקר והוא עושה זאת כבר עשרות שנים בעקביות.

בעוד המשיכה לחלקים הנוצצים או הסקסיים יותר של אסטרטגיית הפוקר גורמת לשחקנים רבים לשים את העגלה לפני הסוס, כביכול, ולהקריב יסודות מוצקים שנבדקו בזמן, זה מעולם לא היה נכון במקרה של דויל ברונסון. הוא, אחרי הכל, טקסני ויודע בדיוק איפה הסוס צריך לעמוד ביחס לעגלה הנ”ל.

אף על פי שרוב שחקני הפוקר יאמר שאסטרטגיית המשחק שצריך לנקוט בה עם אסים בכיס היא להרים עם היד הזו, ללא קשר למיקום של השחקן, בספרו, ברונסון מציע לצלול פנימה עם אסי הכיס האלה מעמדה מוקדמת בתקווה שלשחקן שפועל אחריו יש זוג מלכים או מלכות עבורם ירצה להגדיל את הקופה.

להיות אגרסיבי בפוקר זו לא עצה יוצאת דופן, אבל נקודת המבט והעצות של ברונסון לגביה מנוסחות בצורה ייחודית מספיק שכדאי לקרוא אותה. לטענתו, גם שחקנים משוחררים וגם שחקנים צמודים יכולים להיות אגרסיביים. גורם התוקפנות מתייחס לתדירות ההימור או ההעלאה לעומת התדירות שבה קוראים.

דויל סבור, שניתן לשחק רק ידיים מצוינות, ואם מהמרים ומעלים איתן באופן עקבי, אז זה נחשב למשחק אגרסיבי. לעומת זאת, ייתכן שתהיו מוכנים לשחק כמעט כל יד, ואם אתם מוכנים להעלות עם ידיים חלשות, אתם עשויים להרוויח בגדול מכל הכסף המת בשולחן, וזה נכון במיוחד אם אתם בשולחן עם הרבה שחקנים צמודים או חלשים.

עם זאת, אם אתם משחקים באופן פסיבי, אתם תאפשרו לשחקנים עם ידיים התחלתיות גרועות לצייר ידיים טובות יותר, וגם תקבלו פחות כסף בקופה כאשר יש לכם יד חזקה יותר. במצב כזה לא תוכלו בשום אופן למשוך כסף מת, כי אנשים מתקפלים רק מול העלאות והימורים.

העובדה שדויל יודע את זה הופכת אותו למסוכן באמת.

הסנדק של הפוקר מודע מאוד לטווחים צמודים ויודע לעשות אותם אפילו יותר רווחיים על ידי ערבוב של בלופים בכמות מדויקת.

דבר נוסף שמאפשר לדויל ברונסון לשחק ידיים ששחקנים אחרים צריכים לקפל הוא, שהוא טוב במיוחד בקריאת שחקנים אחרים. כאשר מרבית השחקנים ינסו לנחש טווחים, הוא ינחש אילו קלפים יש לכל אחד מהיריבים שלו. זה הופך את המשחק להרבה יותר רווחי. אף על פי שהוא לא מפרט על כך רבות בספריו, יש מספר מקורות מהם ניתן לדלות מידע על מערך המיומנויות הספציפי הזה.